בְּמֵצַח נְחוּשָׁה - ללא בושה, בחוצפה

גְּבָה מֵצַח - "הוא נחשב לתלמיד גבה מצח במיוחד." "דבריה העידו על אדם גבה מצח ובעל הבנה עמוקה." "הספר פונה לקוראים גבהי מצח המתעניינים בהגות."

נְמוּךְ מֵצַח - חסר השכלה, בור. "הוא פסל את היצירה כטעם נמוך⁻מצח וחסר עומק." "העיתון מתח ביקורת על התוכנית ותיאר אותה כבידור נמוך⁻מצח." "הדיון הידרדר לרמה נמוכת⁻מצח ולא עניינית."

עַז מֵצַח - "הנער ענה למורה בטון עז מצח לעיני כל הכיתה." "התנהגותו עזת המצח פגעה במי שניסו לעזור לו." "רק אדם עז מצח יעז לדרוש טובה אחרי שפגע בחברו."

עזות מֵצַח - חוצפה, חוסר נימוסים