אדם הדוחף את עצמו או את ענייניו באגרסיביות ובתוקפנות כדי להתקדם. "הוא נחשב למרפקן שמצליח להשיג כל תפקיד שהוא רוצה." "בישיבות הצוות בלטה התנהגותו המרפקנית והוא דחק אחרים לשוליים." "בעולם התחרותי של הפוליטיקה, מרפקנים רבים מנסים להתקדם במהירות."

החלק הפנימי של המרפק. "הילד קיבל זריקה בגֻּמַּץ המרפק." "האחות חיטאה את גֻּמַּץ המרפק לפני בדיקת הדם." "הווריד בולט במיוחד באזור גֻּמַּץ המרפק."

תרגיל פיזי הכולל את הנחת הגוף במאוזן כאשר הוא נתמך בכפות הידיים ובאצבעות הרגליים הנמצאות על הארץ. ממצב זה כופפים את המרפקים כך שהגוף יורד מטה ואחר⁻כך דוחפים את הגוף למצב הראשוני, וחוזר חלילה

התקדם בגסות ובכוח תוך דחיפה במרפקים או בגוף. "הוא מרפק את דרכו אל קדמת התור." "האוהדים מרפקו בין האנשים כדי להתקרב לבמה." "ברגע הלחץ היא מרפקה קדימה אל היציאה."

מפרק הזרוע המחבר בין הזרוע העליונה לאמה. "הוא נשען על המרפק בזמן הקריאה." "נפלתי וקיבלתי מכה חזקה במרפק." "הרופאה בדקה את טווח התנועה של המרפק."