משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו. הוא היה הראשון שהשתמש בכלי מחקר אקדמיים לשם חקירת תחום זה ורבים רואים בו כמי שאחראי יותר מכל אחר לפופולריות העצומה של לימודי הקבלה במוסדות אקדמיה ברחבי העולם. שלום נקט בגישה מחקרית פילולוגית זהירה, אשר נשענה לא רק על ניתוח ובקיאות, אלא אף על נטיות ביבליוגרפיות מובהקות. במשך השנים התגבשה סביבו קבוצת תלמידים, אשר יצרה אסכולת מחקר בשם האסכולה הירושלמית בתחום חקר הקבלה. אסכולה זו רואה בקבלה יצירה אנושית, שיש לברר את תרומתה להיסטוריה היהודית, מבלי לנקוט דעה קדומה כנגדה. דרכי עבודה אלו הבדילו את שלום מחוקרי קבלה שקדמו לו, ומשום כך הוא נחשב אבי חקר הקבלה בזמן המודרני. כיום, ישנם חוקרי קבלה החולקים על חלק מתפיסותיו של שלום ואף נעשים ניסיונות להפריך חלק מהנחות היסוד שקבע. הניסיון לערער על משנתו של שלום אינו חדש. אך בניגוד לעבר, אז יצאו חלק מהמחלוקות מזרם היהדות האורתודוקסית, הרי שכיום מרביתן באות מהאקדמיה. חלק מהניסיונות לקרוא תיגר על תפישותיו של שלום באים גם מתלמידיו לשעבר, כתוצאה מיכולתם של החוקרים להגיע למקורות שלשלום לא הייתה אליהם גישה בתקופתו, לעשות שימוש בכלי מחקר חדשים יותר ולשלב לתוך עבודתם תחומי מחקר שונים. מתוך ויקיפדיה

גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד. חיבורו הראשון נכתב בגרמנית, על תנועת הנוער היהודית בגרמניה, והוא פורסם בשנת תרע"ה⁻1915. את הדיסרטציה שלו, באוניברסיטת ברלין, כתב על ספר הבהיר (אותו תרגם לגרמנית ופירשו), וקיבל עליה, בשנת 1922, תואר דוקטור בהצטיינות יתירה. שנה אחר כך פורסם ספרו Das Buch Bahir (ספר הבהיר), המבוסס על עבודת הדוקטורט הנ"ל. מתוך ויקיפדיה

מפעלו המחקרי של גרשם שלום זכה להערכה רבה הן בחייו והן לאחר מותו. בימי חייו בא הדבר לידי ביטוי במספר הגדול של ועדות ומוסדות מחקר שעמד בראשם או בהם היה חבר, בפרסים הרבים בהם זכה ובאוניברסיטאות הרבות בעולם אליהן הוזמן להרצות. לאחר מותו, מתבטא הדבר בדרכים הרבות בהן הונצח מפעלו האקדמי ואף בשפע הפרסומים הנוגעים לא רק למחקריו אלא גם לחייו האישיים וליחסיו עם הסובבים אותו, למשפחתו, לחוקרים ידועים ולאנשי ציבור שונים. מתוך ויקיפדיה

משנתו של דון חואן (כותרת משנה דרך היאקי אל הדעת) הוא ספרו הראשון של הסופר והאנתרופולוג קרלוס קסטנדה, מתוך סדרה של 12 ספרים הנסובים סביב מפגשיו של קסטנדה, בהיותו סטודנט לאנתרופולוגיה, עם מכשף אינדיאני⁻מקסיקני בשם דון חואן. קסטנדה נהפך לחניכו של דון חואן ומתוודע אל דרך חיים ומחשבה שונה מהגישה המערבית המקובלת. מתוך ויקיפדיה

משננת, משנק, משנת המידות, משנת עקביא בן מהללאל, משנתו של גרשם שלום, משעול, משעול (קיבוץ), משעמם, משען, משען (דיור מוגן)