מספר משפטים במתמטיקה קרויים על שמו של המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ליוביל . מתוך ויקיפדיה

באנליזה מרוכבת, משפט ליוביל אומר כי פונקציה מרוכבת שלמה (כלומר, פונקציה שהולומורפית בכל המישור המרוכב) וחסומה חייבת להיות קבועה. בין שימושיו של משפט זה ניתן למנות הוכחה אלגנטית של המשפט היסודי של האלגברה והוכחה אלגנטית לכך שספקטרום של אופרטור איננו ריק. מתוך ויקיפדיה

באנליזה דיופנטית, משפט ליוביל קובע שאם מספר אלגברי אי⁻רציונלי הוא שורש של פולינום ממעלה . מכאן שמספרים לא רציונליים הניתנים לקירוב מכל סדר הם טרנסצנדנטיים. ליוביל בנה מספרים כאלה, הנקראים מספרי ליוביל, ובכך הוכיח בפעם הראשונה שקיימים מספרים טרנסצנדנטיים. מתוך ויקיפדיה

משפט ליוביל הוא משפט באלגברה דיפרנציאלית, הקובע תנאי הכרחי ומספיק לקיומה של פונקציה קדומה אלמנטרית לפונקציה נתונה. את המשפט הוכיח ז'וזף ליוביל ב⁻1835. מתוך ויקיפדיה

משפט לורות', משפט לז'נדר על משולשים כדוריים, משפט לי, משפט ליוביל, משפט ליוביל (אלגברה דיפרנציאלית), משפט ליוביל (קירוב דיופנטי), משפט ליטל, משפט לינדמן, משפט לינדמן ויירשטראס, משפט לינדמן⁻ויירשטראס