משפט קוק⁻לוין הוא משפט יסודי בתורת הסיבוכיות, הקובע שהבעיה SAT היא NP⁻שלמה. את המשפט הוכיחו, באופן בלתי תלוי, סטפן קוק בשנת 1971, ולאוניד לוין בשנת 1973. מתוך ויקיפדיה

משפט קאסורטי⁻ויירשטראס, משפט קולצ'ין, משפט קון, משפט קונטיננטלי, משפט קונסטיטוציוני, משפט קוק לוין, משפט קוק⁻לוין, משפט קוקס, משפט קושי, משפט קושי (תורת החבורות)