"הנסיך מתואר בסיפור כאדם יפה תואר." "השחקן הצעיר נחשב ליפה תואר במיוחד." "בציור נראה גבר יפה תואר בלבוש חגיגי."

נִדְהָם, הֻפְתַּע, הִתְפַּלֵּא

קבע את התאריך של אירוע היסטורי, ממצא ארכאולוגי וכדומה. "החוקרים הצליחו לתארך את כתב היד למאה השתים⁻עשרה." "באמצעות בדיקות מעבדה ניתן לתארך את הממצא לתקופת הברזל." "קשה לתארך את האירוע בהיעדר מסמכים בני הזמן."

רשם תאריך על מסמך, מכתב, טופס וכדומה. "אנא תארך את הטופס לפני ההגשה." "הוא תיארך את המכתב ליום שבו נשלח." "המזכירה שכחה לתארך את המסמך הרשמי."

שטח המדבר הוא כ⁻200,000 קמ"ר והוא ה⁻18 בגודלו בעולם. הוא נמצא בעיקר במדינה ההודית ראג'סטאן וגם בדרום המדינות: הריאנה ופנג'אב ובצפון גוג'ראט. בפקיסטן המדבר מכסה חלק ממזרח מחוז סינד וחלק מדרום⁻מזרח מחוז פנג'אב. מדבר צ'וליסטאן גובל במדבר טהאר ומתפשט לכיוון מחוז פנג'אב האפגני. מתוך ויקיפדיה

בבלשנות, שם תואר הוא מילה שמשנה שם עצם או ביטוי עצם או מתארת את הכוונה שלו. תפקידה הסמנטי הוא לשנות מידע הניתן על ידי שם העצם. מתוך ויקיפדיה

סיפר בפרוטרוט. "הוא תאר את מה שעבר עליו."

שיער, דמיין. "הוא תאר לעצמו שיהיה לו כיף חיים."

נמשך זמן רב; היה ארוך. "הדיון ארך שעות אחדות." "המסע ארך ימים רבים." "השיפוץ ארך זמן רב מהמתוכנן."

שנקבע לו תאריך או שצוין עליו תאריך. "המסמך המתוארך נשמר בארכיון לצורכי תיעוד." "נמצא מכתב מתוארך מראשית המאה הקודמת." "ההזמנה המתוארכת נשלחה לכל המשתתפים."

אורח; אדם הבא לבקר בבית או במקום מסוים. "בשבת הגיעו כמה מתארים לבית המשפחה." "המתאר התקבל בסבר פנים יפות." "כל מתאר התבקש להירשם בכניסה."

מוסבר או מוצג בפרטים; מאופיין או מוגדר באופן מסוים. "המקום מתואר במדריך כאתר היסטורי חשוב." "ההליך מתואר במסמך הרשמי שלב אחר שלב." "הגיבור מתואר כאדם שקט ומחושב."

קו המציין את הגבול החיצוני של שטח, גוף או צורה. "המאייר שרטט תחילה את המתאר של הדמות ורק אחר כך הוסיף פרטים." "מן הפסגה אפשר היה לראות את מתאר ההרים באופק." "החוקר בדק את מתאר החוף במפה המעודכנת."

(קו מתאר) תיאור כללי ותמציתי של דבר מה. "בתחילת הפרק מובא מתאר קצר של העלילה." "המנהל הציג מתאר של התוכנית לשנה הקרובה." "המסמך נותן מתאר כללי של תהליך העבודה."

תאקוורי, תאקט, תאקט רקורדס, תאקסין צ'ינוואט, תאקסין שינאוואטרה, תארוך, תארוך ספרי התנ"ך, תארוך ספרי תנ"ך, תארוך פחמן, תארוך פחמן⁻14

כינוי שמקנה מעמד, כבוד וכד'. "אבא שלי קיבל תואר של פרופסור." "המלך העניק לעוזרו תואר אצולה."

השכלה אקדמית. "סיימתי תואר ראשון בהצטיינות."

הופעה חיצונית; מראה. "פגשתי בחור יפה תואר."

מילה שתפקידה בתחביר הוא לאפיין מילה אחרת, שם⁻תואר