מתווה הגז הוא מתווה שעליו החליטה ממשלת ישראל מ⁻16 באוגוסט 2015, ובו כוונותיה לגבי רגולציה במשק הגז הטבעי בישראל. השם הרשמי של ההחלטה היה: "מתווה להגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי תמר ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי לווייתן, כריש ותנין ושדות גז טבעי נוספים". ב⁻27 במרץ 2016, פסל בג"ץ את המתווה בגרסתו הראשונה. ב⁻22 במאי 2016 הממשלה העבירה שוב את ההחלטה עם שינויים ב⁻"סעיף היציבות", הסעיף שמשך את עיקר ההתנגדות של בג"ץ. שתי חברות, "נובל אנרג'י" ו"דלק אנרגיה", החזיקו ברוב הזכויות בארבעת שדות הגז "תמר", "לווייתן", "תנין" ו"כריש". מתוך ויקיפדיה

בג"ץ 15\ 4374 (או גם בג"ץ מתווה הגז) - המרכז האקדמי למשפט ועסקים והעמותה לכלכלה בת קיימא, התנועה לאיכות השלטון, "אדם טבע ודין" והפורום הישראלי לאנרגיה, סיעת מרצ והמחנה הציוני נגד הממשלה ואחרים, שניתן בשנת 2016 הוא פסק דין העוסק ברובו באסדרה ומשפט מנהלי, ובגבולות של הפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית ובישראל בפרט, ובשאלת יחסי הגומלין בין הממשלה לכנסת. מתוך ויקיפדיה

מתודיסטי, מתודיסטים, מתודיקה בהדרכה, מתודת ITIL, מתווה אמיתי ומקיף של עיר הקודש הנודעת בעולם ירושלים, מתווה הכותל, מתווה יסודות, מתווה סימון, מתווה קלינטון, מתווה שתי וערב