גוויה של בעל חיים מת; פגר

סוג בשר לא כשר

רָשָׁע, נָבָל, רַע לֵב

מעשה תועבה, רשע או זדון. "המקרא מתאר את המעשה כנְבָלָה שאין לעשותה." "הציבור הזדעזע מן הנְבָלָה שביצעו הפושעים." "הוא ראה במעשה הזה נְבָלָה מוסרית חמורה."

התייבש ואיבד את חיוניותו; כָּמַל. "הפרחים נבלו יומיים אחרי שנקטפו." "העלים נבלו בשמש החזקה." "הזר נשאר בלי מים ולכן נבל במהירות."

נשחק או התכלה מרוב שימוש או מרוב זמן; התרפט. "הבגד הישן בלה לאחר שנים של שימוש." "השטיח בלה בקצותיו בגלל דריכה מרובה." "החבל בלה ונעשה חלש עם הזמן."

דיבר בגסות; קילל; גידף

שחק מרוב שימוש. "הוא בילה את הנעליים תוך חודש."

העביר את זמנו בנעימים; התבדר; השתעשע. "הילדים בילו בפארק עד שעות הערב." "בחופשה המשפחה בילתה יחד ליד הים." "הוא בילה את אחר הצהריים בקריאה ובמנוחה."

שהה. "היא בילתה שבוע שלם בבית החולים לצד אמה." "הוא בילה שעות ארוכות בספרייה לקראת הבחינה." "המשלחת בילתה יומיים בעיר לפני שהמשיכה בדרכה."

קולל, גודף

כִּיף

הֻנָּה

בילה יפה, נהנה; כייף; התשעשע

בהלכה נבלה, היא בעל חיים שמת ללא שחיטה כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת). הנבלה אסורה באכילה, ואף מטמאת את הנוגע בה או הנושא אותה בטומאת נבלה. מתוך ויקיפדיה

בהלכה, נבלה היא בעל חיים שמת ללא שחיטה כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת). מתוך ויקיפדיה

נבלה או נבלא הוא הסימן , המשמש בעיקר לסימון האופרטור הדיפרנציאלי דל במתמטיקה. מתוך ויקיפדיה

כלי נגינה בעל מיתרים, המורכב מגוף תהודה וממסגרת שעליה נמתחים המיתרים. "במוזיאון הוצג נבל עתיק מתקופת המקרא." "הנגנית פרטה על הנבל בפתיחת הקונצרט." "צלילי הנבל העניקו ליצירה אופי עדין וחגיגי."

שק עשוי עור המשמש לאחסון ולהובלה של נוזלים. "הנווד מילא את הנבל במים לפני היציאה לדרך." "במקורות נזכר נבל יין עשוי עור." "הם נשאו שמן בתוך נבל קטן."

קבוצת כוכבים בשמים הצפוניים; לירה. "בלילה בהיר אפשר להבחין בנבל סמוך לברבור." "המורה הצביעה על קבוצת הכוכבים נבל במפת השמים." "נבל היא אחת מקבוצות הכוכבים המוכרות בשמי הקיץ."