תרופות נוגדות דיכאון (באנגלית: Antidepressants) הן תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון קליני ומצבים נוספים, כולל דיסתימיה, הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית⁻כפייתית, הפרעות אכילה, כאב כרוני, כאב נוירופטי, ועוד. במקרים מסוימים התרופות נועדו לסייע במצבים של דיסמנוריאה, נחירות, מיגרנה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, שימוש בסמים והפרעות שינה. מתוך ויקיפדיה

נוגדי דיכאון טריציקליים וטטרהציקליים (באנגלית: TCA - TriCyclic Antidepressant) הן תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן. שיווקן החל בשנים 1950–1960. תרופות אלו יעילות גם בטיפול: בהפרעת פאניקה, בהפרעת חרדה כוללנית (GAD), הפרעת דחק פוסט⁻טראומטית (PTSD) והפרעה טורדנית⁻כפייתית (OCD). כמו כן קיימת אינדיקציה לטיפול בתרופות אלו בתסמונות כאב שונות. תחילת השיווק של נוגדי דיכאון מסוג SSRI (הראשון בהם הפלואוקסטין) הפחיתה בחדות את המרשמים לתרופות מסוג TCA, אולם הן עדיין משמשות במגוון של תסמינים ומחלות. תרופות אלו כוללות, בין היתר, את התרופות הבאות: קלומיפראמין (מרוניל), דסיפרמין, דוקספין, מפרוטילין, אמיטריפטילין ועוד. מתוך ויקיפדיה

נוגד פקקת, נוגד פרכוסים, נוגד קרישה, נוגד⁻חמצון, נוגדי דיכאון, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, נוגדי חמצון, נוגדי פרכוסים, נוגדי קרישה, נוגדי⁻חימצון