א
א
א




1.
החלק הרוחני של האדם, הכולל רגשות, חוויות ומחשבות, להבדיל מן הגוף; רוח; נשמה. "הפגיעה המתמשכת הותירה צלקת עמוקה בנפשו." "המוזיקה נגעה בנפש המאזינים." "היא חשה שלווה פנימית שמילאה את נפשה."
2.
אדם; בן אדם. "באירוע השתתפו כמאתיים נפש." "בבית הקטן התגוררו חמש נפשות." "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו."
חדל מעבודה או מפעילות כדי לנוח ולהתרענן. "אחרי שבוע עמוס הוא נפש יומיים בבית." "העובדים נפשו במהלך החג וחזרו לעבודה בכוחות מחודשים." "לאחר המסע הארוך הם נפשו ליד המעיין."
יריב גדול ושנוא
הקרבה חסרת פשרות
מְשַׂמֵּחַ, מַצְהִיל, מַרְנִין
נמאס לו, לא היה יכול עוד
רגיש מאוד
גִּבּוֹר, אַמִּיץ, נוֹעָז
מְפֻזָּר, חָסֵר רִכּוּז
נמאס לו
אָדִישׁ
אֲדִישׁוּת, חֹסֶר אכפתיות
הרג את עצמו, התאבד
נפש מילון - נפש הגדרה מילונית - מילון עיברי נפש - פירוש נפש - נפש תרגום
נפש באנגלית - ביטויים עם נפש - צירופים עם נפש - פתגמים עם נפש - ניבים עם נפש - bpa
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית

דווחו לנו על טעות

