בָּא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין - התחתן, נישא. "הם באו בברית הנישואין בטקס משפחתי מצומצם." "לאחר שנים של זוגיות באו השניים בברית הנישואין." "בני הזוג באו בברית הנישואין בקיץ האחרון."

הֵבִיא בברית הַנִּשּׂוּאִין - חִתֵּן, הִשִּׂיא

טַבַּעַת נִשּׂוּאִין - טבעת הניתנת בטקס הנישואין כסמל לקשר הזוגי. "בטקס החתונה העניק החתן לכלה טבעת נישואין." "היא עונדת את טבעת הנישואין על אצבע ידה השמאלית." "איבוד טבעת הנישואין גרם לה עוגמת נפש רבה."