הסוציולוגיה של הדת היא תחום בסוציולוגיה העוסק בפרקטיקות, במבנים חברתיים, ברקע ההיסטורי, בנושאים כלל עולמיים ובתפקידים של הדת בחברה. בסוציולוגיה של הדת ישנו דגש מיוחד על הדת כתופעה הקיימת כמעט בכל החברות, גם כיום וגם בכל ההיסטוריה האנושית המתועדת. הסוציולוגים של הדת מנסים להסביר את ההשפעה של החברה על הדת ואת ההשפעה של הדת על החברה, או במילים אחרות, את יחסי הגומלין הדיאלקטיים ביניהם. מתוך ויקיפדיה

סוציולוגיה של הידע היא תחום בסוציולוגיה העוסק במערכת הקשרים שבין ידע לבין חברה. השאלה המרכזית בתחום זה היא כיצד ידע מעצב את החברה וכיצד כוחות חברתיים מעצבים ידע. המונח "ידע" כולל בתוכו, בהקשר זה, מגוון של תחומים, לדוגמה: מדע, אידאולוגיה, תהליך היווצרותן והפרכתן של תיאוריות, מערכות הסמלים המרכיבות את התרבות ועוד. הסוציולוגיה של הידע מתמקדת, בין השאר, באוריינות ובמערכות היוצרות את הידע (למשל: אוניברסיטאות, בתי ספר, מכוני מחקר, מדע, הדת, אידאולוגיה ועוד). מתוך ויקיפדיה

סוציולוגיה של המדע עוסקת במנגנונים חברתיים ופוליטיים מאחורי הבניית ידע מדעי. החוקרים בתחום מתבוננים על הקהילה המדעית כחברת בני האדם ועל התוצר המדעי כתוצר של אינטראקציה בין בני האדם. התחום נוסד במאה ה20 מתוך תחום הסוציולוגיה של השגיאה. על פי תפיסה זו, יש להסביר כיצד אירעו שגיאות מדעיות (כמו למשל תאוריית הפלוגיסטון), מתוך הנחה ששגיאות אירעו בגלל שיקולים חברתיים חוץמדעיים, בעוד מדע תקין ונכון אין צורך להסביר. מתוך ויקיפדיה

הסוציולוגיה של הידע המדעי (sociology of scientific knowledge - SSK) היא תחום קרוב לסוציולוגיה של המדע, הבוחן השפעות חברתיות על המדע. בין ההוגים העוסקים בתחום ניתן למנות את , דוד בלור, גאסטון בשלר, פול פייראבנד, אליהו מ. גרשון, תומאס קון, מארטין קוש, ברונו לאטור, סוזאן ליי סטאר, אנסלם שטראוס,לוסי סוכמן, הארי קולינז, סטיבן שייפין ואחרים. מתוך ויקיפדיה

סוציולוגיה, סוציולוגיה - מונחים, סוציולוגיה ישראלית, סוציולוגיה של הגוף, סוציולוגיה של הדת, סוציולוגיה של הידע המדעי, סוציולוגיה של המדע, סוציולוגית, סוציולוינגוויסטיקה, סוציולינגוויסטיקה