ספר המעשים הוא אוסף סיפורים קצרים, בעלי אופי סוריאליסטי, מאת ש"י עגנון. האוסף הוא מרכיב עיקרי של הכרך "סמוך ונראה". ברוך קורצווייל עמד על אופיים המיוחד של הסיפורים: "האופייני לסיפורים אלה הוא, שמציאותם מכילה אמנם יסודות המציאות הרגילה, אבל יסודות אלה קשורים זה לזה קשר שרירותי כביכול, החורג לעיתים קרובות מהחוקיות הקאוזאלית, השוררת במציאותנו היום⁻יומית". בפרט מטושטשים גבולות הזמן והמקום ומתבטלת ההפרדה בין החיים למתים. מתוך ויקיפדיה

ספר המעשים לבני ארץ ישראל או "ספר המעשים שלבני ארץ ישראל" הוא קובץ מנהגים של בני ארץ ישראל שנכתב לאחר חתימת התלמוד הירושלמי. הוא נערך בארץ ישראל במאות ה⁻7 וה⁻8 לספירה הנוצרית, לערך. החיבור היה נחשב לאבוד והוא נודע בזכות אזכור יחיד שלו בתשובה של רב האיי גאון, אשר טען שבעל הלכות גדולות הכניס פסקאות מהחיבור הזה לתוך חיבורו. בנימין מנשה לוין היה הראשון שמצא קטעים מספר המעשים בגניזה הקהירית, והוא פרסם אותם בשנת תר"ץ בגיליון הראשון של כתב העת תרביץ. בעקבות תגליתו פורסמו קטעים נוספים ונכתבו מחקרים על החיבור בידי החוקרים הבולטים בתחום, ביניהם, יעקב נחום אפשטיין, יעקב מאן, שאול ליברמן, אביגדור אפטוביצר,מרדכי עקיבא פרידמן ושמחה עמנואל. בנוסף לשרידי החיבור בגניזה הקהירית, זיהו החוקרים, באמצעות טרמינולוגיה מקבילות וסימנים נוספים, פסקאות מתוך החיבור ששולבו בספרות הגאונים והראשונים, שנכתבו בימי הביניים. מתוך ויקיפדיה

ספר המעשים של ארדשיר (בפהלווי: kārnāmag ī Ardaxšīr ī Pābagān; בפרסית: کارنامه اردشیر بابکان) הוא חיבור פרוזה בפרסית אמצעית, שחובר ככל הנראה במאה השביעית, בשלהי שלטונה של השושלת הסאסאנית. מתוך ויקיפדיה

ספר המנהגים, ספר המנהיג, ספר המעל, ספר המעלות לדרגות ימות המשיח, ספר המעשיות, ספר המעשים לבני ארץ ישראל, ספר המעשים של ארדשיר, ספר המצוות, ספר המצוות להרמב"ם, ספר המצוות לרמב"ם