בהאדור שאה השני (באורדו: بہادر شاہ دوم) או בשמו המלא אבו ט'פר סיראג' א⁻דין מוחמד בהאדור שאה ט'פר (באורדו: ابو ظفر سِراجُ الْدین محمد بُہادر شاہ ظفر; 24 באוקטובר 1775 – 7 בנובמבר 1862) היה הקיסר ה⁻17 והאחרון של האימפריה המוגולית. בהאדור היה יורש העצר של השושלת הטימורית ומלך כ⁻20 שנים לאחר מות אביו אכבר שאה השני, בין ה⁻28 בספטמבר 1837 עד ה⁻14 בספטמבר 1857. בתקופת מלוכתו האימפריה המוגולית הייתה בעלת מעט מאוד כוח פוליטי ובשנים האחרונות הייתה ישות סמלית בלבד. סופה של האימפריה כמו גם מלוכתו של בהאדור שאה הגיע במהלך המרד ההודי הגדול כאשר בהאדור הומלך מעל המורדים כנגד חברת הודו המזרחית הבריטית, כאשר שוחררה העיר דלהי על ידי הבריטים נתפס בהאדור והוא נשלח לגלות בראנגון, בורמה, שם נפטר בגיל 87. מתוך ויקיפדיה

עבאס שאה הראשון "הגדול" (בפרסית شاه عباس یکم - שאה עבאס יקם, شاه عباس اول שאה עבאס אוול או شاه عباس بزرگ שאה עבאס בוזורג", בשמו המלא ותאריו: זילוללה אמיר אל מו'מינין היידאר אבו ל⁻מוזאפר שאה עבאס אל חוסייני אל מוסאוי אל ספווי בהדור חאן,27 בינואר 1557 בהראת – 19 בינואר 1629 במאזנדראן) היה השאה של פרס במשך 42 שנים (1587–1629). מתוך ויקיפדיה

שאה אסמאעיל השני (בפרסית: شاه اسماعیل دوم, בשמו המלא ותאריו - אבו אל⁻מוזאפר סולטאן אסמאעיל בן שאה תהמאספ אל סוופי אל⁻חוסייני אל⁻מוסאווי בהאדור ח'אן, מאי 1537, קום - 24 בנובמבר 1577, קזווין) היה השאה השלישי של פרס הספווית, מלך כ⁻15 חודשים בין השנים 1576⁻1577. מתוך ויקיפדיה

איסמעיל שאה השני, אסמאעיל שאה השני, באהדור שאה השני, עבאס שאה השני

עבאס סואן, עבאס סוואן, עבאס פאשא, עבאס קאסים איבן פירנאס, עבאס קיארוסטמי, עבאס שאה השני, עבאסה, עבאסי (מטבע), עבאסיה, עבאסייה