עלי בן חוסיין (658–713) (בערבית: علي بن حسين) המכונה גם עלי בן חוסיין זין אל⁻עאבדין (בערבית: علي بن حسين زين العابدين; משמעות השם: היפה / הטוב שבמאמינים) היה האימאם השיעי הרביעי. הוא בנו של חוסיין בן עלי, ונינו של הנביא מוחמד. השיעים מחשיבים את עלי כאחד האימאמים האדוקים ביותר, ובעל ידע נרחב בתחום האסלאם. מתוך ויקיפדיה

עלי בן אבי טאלב (בערבית: علي بن ابي‌ طالب, נכתב לעיתים גם: עלי אבן אבו טאלב; 599 (600) – 661 לערך) היה בן דודו וחתנו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ומראשוני המוסלמים. מתוך ויקיפדיה

דוד בן חסין, עלי בן אביטאלב, עלי בן חוסיין מחיג'אז, עלי בן יהודה הנזיר, עלי בן פליס

עלי בך אל⁻כביר, עלי בכ אל⁻כאביר, עלי בכ אל⁻כביר, עלי בכ אלכביר, עלי בן אבו טאלב, עלי בן אביטאלב, עלי בן חוסיין, עלי בן חוסיין מחיג'אז, עלי בן חוסיין, נסיך ירדן, עלי בן חסין