בַּעַל בעמיו - אדם חשוב ומכובד, בעל מעמד ציבורי רם בקרב בני עמו. "המשורר נחשב לבעל בעמיו וזכה להוקרה רחבה." "במשך שנים היה הרופא בעל בעמיו בעירו." "הוא התנהג בענווה אף שנודע כבעל בעמיו."

בַּעַל עַם - "בני המשפחה נחשבו לבעלי עם בעיר במשך דורות." "הסופר תיאר את הגיבור כבעל עם המורגל בחיי מותרות." "בעבר זכו בעלי עם למעמד חברתי מיוחד."

הַשְׁמָדַת עַם - ניסיון מכוון להשמיד עם שלם או חלק ניכר ממנו בשל השתייכותו הלאומית, האתנית, הגזעית או הדתית; רצח עם. "הקהילה הבינלאומית הכירה במעשים אלה כהשמדת עם." "החוק הבין⁻לאומי אוסר על השמדת עם ומעמיד עליה לדין." "חוקרים תיעדו עדויות רבות להשמדת עם באזור."

לְשׁוֹן עַם זַר - לוֹעֲזִית

עַם הָאָרֶץ - חסר השכלה, בור

עַם הָאֲרָצוֹת - בַּעֲרוּת, בּוּרוּת

עַם הַסֵּפֶר - כינוי לעם היהודי, עם ישראל

עַם הַקֹּדֶשׁ - כינוי לעם היהודי, עם ישראל

עַם יִשְׂרָאֵל - העם היהודי, בני ישראל

עַם סְגֻלָּה - כינוי לעם היהודי, עם ישראל

רֶצַח עַם - השמדת עם בכוונה תחילה; ג'נוסייד

מס"ע - מרכז סיפורי עם

עמ"י - עם מאוחד יפה

תע"י - תולדות עם ישראל

עמי"שׁ - עם ישראל

עמיח"י - עם ישראל חי