במתמטיקה, במיוחד בתורת הפוטנציאל, עקרון המקסימום הוא תכונה של משוואות דיפרנציאליות חלקיות מסוימות, ספציפית מהטיפוס האליפטי והפרבולי. באופן כללי, העיקרון טוען כי המקסימום של פונקציית הפתרון בתחום נתון מושג תמיד על השפה של התחום. באופן ספציפי יותר, עקרון המקסימום ''החזק'' גורס כי אם המקסימום של פונקציה מושג בפנים התחום, אז היא חייבת להיות קבועה בתחום. עקרון המקסימום ''החלש'' טוען, לעומת זאת, שאמנם ערך המקסימום חייב להימצא על שפת התחום, אך הוא עשוי להופיע מחדש בפנים התחום פעמים נוספות. מתוך ויקיפדיה

באנליזה מרוכבת, עקרון המקסימום קובע שאם קבועה. מתוך ויקיפדיה

במתמטיקה, עקרון המקסימום של האוסדורף הוא ניסוח אלטרנטיבי ומוקדם יותר ללמה של צורן, אשר הוכח על ידי פליקס האוסדורף בשנת 1914. על⁻פי עיקרון זה, בכל קבוצה סדורה חלקית, כל שרשרת מוכלת בשרשרת מקסימלית. מתוך ויקיפדיה

עקרון המילטון, עקרון הממוצעות, עקרון המציאות, עקרון המקומיות, עקרון המקומיות (מחשבים), עקרון המקסימום (תורת הפוטנציאל), עקרון המקסימום של האוסדורף, עקרון המשלימות, עקרון הסבירות הפרטית, עקרון הסדר הטוב