א
א
א




פּוּפִּיק
טבור; בלשון הדיבור גם חלק פנימי בגוף, כגון הקורקבן של עוף. "התינוק נרגע כשהאם ליטפה לו את הפופיק." "הילדה הצביעה על הפופיק ושאלה למה יש אותו." "במתכון הישן ביקשו לנקות היטב את הפופיק של העוף."
טַבּוּר, קֻרְקְבָן
1.
לֹא הזיז לוֹ אֶת קצה הַפּוּפִּיק - לא עורר בו שום רגש; לא השפיע עליו כלל; היה אדיש. "הביקורת הקשה לא הזיזה לו את קצה הפופיק." "כל מה שסיפרו לו על העניין לא הזיז לו את קצה הפופיק." "האיומים שלהם לא הזיזו לה את קצה הפופיק."
2.
רָעַד לוֹ הַפּוּפִּיק - "לפני העלייה לבמה רעד לו הפופיק." "כשהמנהל ביקש ממנו להציג את התוכנית, רעד לו הפופיק." "רק מהמחשבה על הראיון מחר רעד לה הפופיק."
1.
מין - זכר
2.
3.
אותיות שימוש - וּפוּפִּיק, שֶׁפּוּפִּיק, הַפּוּפִּיק, מִפּוּפִּיק, כְּפוּפִּיק, לְפוּפִּיק, בְּפוּפִּיק, וְהַפּוּפִּיק, וְשֶׁפּוּפִּיק, מֵהַפּוּפִּיק, בַּפּוּפִּיק, לַפּוּפִּיק
4.
אותיות שימוש עם הטיות - וּפוּפִּיקִים, שֶׁפּוּפִּיקִים, הַפּוּפִּיקִים, מִפּוּפִּיקִים, כְּפוּפִּיקִים, לְפוּפִּיקִים, בְּפוּפִּיקִים, וְהַפּוּפִּיקִים, וְשֶׁפּוּפִּיקִים, מֵהַפּוּפִּיקִים, בַּפּוּפִּיקִים, לַפּוּפִּיקִים
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית

דווחו לנו על טעות
