בעידן המודרני, עם התיעוש הגובר של תעשיות משק⁻החי, החלו להישמע יותר ביקורות גם לגבי תעשיות הביצים והחלב. ספרה של רות הריסון, "מכונות חיות", שיצא לאור בבריטניה ב⁻1964, מתח ביקורת חריפה על הרעת תנאי הגידול של בעלי⁻חיים עקב תיעוש משק החי. כעשור לאחר מכן, הספר "שחרור בעלי⁻חיים" של הפילוסוף האוסטרלי, פיטר סינגר, הציג נימוקים נגד אכילת מוצרים מהחי, בטענה שהדבר יעזור למנוע התעללות מיותרת בבעלי⁻חיים. גישתו של סינגר נסמכת על מסורת הפילוסופיה התועלתנית, הדוגלת ברעיון כי יש להעריך את ההצדקה המוסרית למעשה על⁻פי איזון התועלת מול הנזק הנגרם מהם לכלל הנוגעים בדבר. סינגר טוען כי כיום התועלת מאכילת מוצרים מהחי היא זניחה לעומת הסבל הנגרם לבעלי⁻חיים, בדרך⁻כלל, כתוצאה מניצולם למטרות מזון. בניגוד לגישתו התועלתנית של סינגר, הציג ב⁻1983 הפילוסוף האמריקאי טום ריגן, בספרו "הטיעון לזכויות בעלי⁻חיים", טיעון בעד טבעונות המתבסס על גישה דאונטולוגית, על⁻פיה לבעלי⁻חיים יש זכויות⁻יסוד שאינן ניתנות להפרה, גם לא בהצדקה שהדבר מביא תועלת לאחרים (אלא אם כן מדובר במקרי חירום, כגון הצלת חיים). על⁻פי גישתו של ריגן, ניצול בעלי⁻חיים למזון אינו ניתן להצדקה גם אם הוא נעשה תוך צמצום הסבל לבעלי⁻חיים, אלא רק במצבים קיצוניים כאשר הוא נחוץ לצורך הישרדות. מתוך ויקיפדיה

פילוסופיה אנליטית, פילוסופיה אסלאמית, פילוסופיה בעידן הטראגי של היוונים, פילוסופיה גרמנית, פילוסופיה הודית, פילוסופיה יהודית, פילוסופיה יהודית - מונחים, פילוסופיה יוונית, פילוסופיה יישומית, פילוסופיה לילדים