פנאנתאיזם (מיוונית: πᾶν "הכול"; ἐν "ב"; וΘεός "אל") היא תפיסה שלפיה העולם הוא חלק מהאל, אך האל אינו רק העולם, אלא גם מה שמעבר לו. המונח נטבע על ידי הפילוסוף הגרמני קרל כריסטיאן פרידריך קראוזה בשנת 1828 כדי להבדיל בין רעיונותיהם של גאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831) ופרידריך וילהלם שלינג (1775–1854) על יחסי האל והיקום מהפנתאיזם כביכול של ברוך שפינוזה. מתוך ויקיפדיה

פנאיוטיס רטסוס, פנאיוטיס רצוס, פנאיט איסטרטי, פנאליניוס, פנאנג, פנאנתאיסטי, פנאפוטי, פנאקיט, פנאתינאיקוס (כדורגל), פנאתינאיקוס (כדורסל)