פנאנתאיזם (מיוונית: πᾶν "הכול"; ἐν "ב⁻"; ו⁻Θεός "אל") היא תפיסה שלפיה העולם הוא חלק מהאל, אך האל אינו רק העולם, אלא גם מה שמעבר לו. המונח נטבע על ידי הפילוסוף הגרמני קרל כריסטיאן פרידריך קראוזה בשנת 1828 כדי להבדיל בין רעיונותיהם של גאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831) ופרידריך וילהלם שלינג (1775–1854) על יחסי האל והיקום מהפנתאיזם כביכול של ברוך שפינוזה. מתוך ויקיפדיה

פנאיוטיס רצוס, פנאיט איסטרטי, פנאליניוס, פנאנג, פנאנתאיזם, פנאפוטי, פנאקיט, פנאתינאיקוס (כדורגל), פנאתינאיקוס (כדורסל), פנאתינייקוס (כדורגל)