פנומנולוגיה (מיוונית: φαινόμενον (פנומנון) "מה שמופיע", ו⁻λόγος "לוגוס") הוא זרם או שיטה בפילוסופיה של סוף המאה ה⁻19 ותחילת המאה ה⁻20; מאוחר יותר, המונח "פנומנולוגיה" החל לשמש בפי כלל הזרמים בפילוסופיה לציון מה שלמעשה מהווה מושא המחקר של הפנומנולוגיה כשיטה - החוויה הסובייקטיבית עצמה. מתוך ויקיפדיה

פנומנולוגיה (Phenomenology) היא גישה תאורטית בפסיכולוגיה, המדגישה את חשיבות החוויות האישיות של האדם. על פי הגישה, הגורם המשמעותי בהבנת התנהגות האדם הוא הפרשנות האישית והסובייקטיבית שלפיה הוא עצמו תופס את העולם. מתוך ויקיפדיה

עוסק בפנומנולוגיה, זרם בפילוסופיה העוסק בחקר התופעות כפי שהתודעה נחשפת אליהן ללא תיווך תיאוריות או דעות קדומות

פנולים, פנולפתלאין, פנום פן, פנומונקטומיה, פנומן, פנומנולוגיה (פסיכולוגיה), פנומנולוגיה של הרוח, פנון, פנוניה, פנוסקנדיה