יעקב בן⁻סירה (שִיפְמן) (15 בפברואר 1899 - 21 בספטמבר 1994) היה מהנדס, מתכנן ערים ומהנדס העיר תל אביב במשך 21 שנה, משנת 1929 ועד לשנת 1950. בתקופת כהונתו פעל בן⁻סירה להפסקת הבנייה בסגנון האקלקטי שאפיינה את תל אביב בימיה הראשונים, ולאימוץ הסגנון הבינלאומי, הידוע גם כסגנון הבאוהאוס, בהשראתם של האדריכלים לה קורבוזיה, ולטר גרופיוס, אריך מנדלסון ואחרים והחליף את פרופ' פטריק גדס בתכנון העיר תל אביב לאחר מותו של גדס. הבתים שנבנו בסגנון זה הונחו על ידי תפיסה עיצובית והומניסטית המייחסת חשיבות מיוחדת לטובת התושב ולרווחתו. תפיסה תכנונית זו זכתה מאוחר יותר לכינוי "העיר הלבנה של תל אביב", ובשנת 2003 הוכרה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. "ממציאה האמיתי של העיר הלבנה", תיאר צור שיזף את יעקב בן⁻סירה. בשנת 2011 הנציחה עיריית תל אביב את זכרו בקריאת רחוב על שמו. מתוך ויקיפדיה

פִּינְחָס הוא דמות מקראית, היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן הכהן. בחטא בעל פעור פעל כקנאי והרג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, וקבל על כך שכר מה'. בתקופת השופטים היה כהן גדול וממנהיגי עם ישראל. מתוך ויקיפדיה

פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים. מתוך ויקיפדיה

רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור החמישי או השלישי לתנאים. מתוך ויקיפדיה

פנחס בן יאיר, פנחס בן סירה, פנחס בן פורת, פנחס בן צבי גראייבסקי, פנחס בן⁻פורת

פנחס בדש, פנחס בוכריס, פנחס ביזבערג, פנחס ביזברג, פנחס במברגר, פנחס בן יאיר, פנחס בן סירה, פנחס בן פורת, פנחס בן צבי גראייבסקי, פנחס בן צבי גרייבסקי