מִרְיָם, אֵם יֵשׁוּ (גם מרים הבתולה, יולדת האלוהים, מדונה ועוד; בלטינית וברוב השפות האירופאיות: Maria, "מריה") הייתה יהודייה בת המאה הראשונה לספירה ודמות מרכזית בנצרות, בה היא מתוארת כאמו של ישו המשיח. לפי הברית החדשה והמסורת הנוצרית, מרים הייתה מאורסת ליוסף כשהמלאך גבריאל הודיע לה שהיא הרה מרוח הקודש בעודה בתולה, בבית שעמד במקום בו שוכנת כנסיית הבשורה בנצרת. היא גידלה את ישוע, נכחה בחלק מן הנסים שחולל וחזתה בצליבתו בירושלים. התאולוגיה הנוצרית הציבה את מרים כראשונה מבין הקדושים, כמשחקת תפקיד מרכזי בישועת המין האנושי, וכסמל לתום ולאדיקות. בייחוד הודגשו בתוליה הנצחיים, שלא נפגמו בלידת בנה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ודוֹגמה בכנסייה הקתולית. אמונות נוספות הן שעיבורה ברחם אמה היה ללא מתום, ושלא מתה אלא עלתה השמימה בגופה. עתירות למרים כדי שתשתדל אצל אלוהים עבור המתפלל נפוצות בליטורגיה, וחגים רבים מוקדשים לה. מתוך ויקיפדיה

בתי תפילה רבים ברחבי העולם הנוצרי קרויים על שמה של מרים, אם ישו, מהם שמעלים על נס את עלייתה השמימה. מתוך ויקיפדיה

כנסיית סנט מרי אלדרמאנבורי (באנגלית: St Mary Aldermanbury) הייתה כנסייה אנגליקנית שתכנן ובנה האדריכל סר כריסטופר רן. מתוך ויקיפדיה

כנסיית סנט מרי לה בו (באנגלית: St Mary⁻le⁻Bow) היא כנסייה אנגליקנית בסיטי של לונדון, באזור צ'יפסייד. בשל יופייה נקראת הכנסייה "היפה" - "le⁻Bow" (שיבוש של המילה בצרפתית). מתוך ויקיפדיה

אצטדיון סנט מרי, פעמוני סנט מרי

כנסיית סנט דנסטן שבמזרח, כנסיית סנט מרגרט, כנסיית סנט מרטין (קנטרברי), כנסיית סנט מרטין בשדות, כנסיית סנט מרי, כנסיית סנט מרי לה בו, כנסיית סנט מרק, כנסיית סנט סופיה (סופיה), כנסיית סנט פול (ירושלים), כנסיית סנט פיטר