פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני. הם האמינו בהיותה של התורה שבעל פה בפרשנותם תקפה ומאוחדת עם התורה שבכתב ונתונה מסיני כמותה, בסמכות חכמים לפרש ולהורות על בסיס שתיהן, בתחיית המתים לעתיד לבוא ובשכר ועונש בעולם הבא. הפרושים זוהו עם השכבות העממיות, ויריביהם העיקריים היו הצדוקים האריסטוקרטיים ששללו את התורה שבעל פה ואת האמונה בתחיית המתים. כמו כן, היו מצויים במתיחות גם עם כיתות בית שני האחרות, כמו האיסיים והנוצרים הקדומים. תפישתם נותרה דומיננטית לאחר חורבן בית שני והפילוג היהודי⁻נוצרי, והפרושים היו קודמיה של היהדות הרבנית ובמידה רבה מעצביה של היהדות האורתודוקסית המוכרת בימינו. מתוך ויקיפדיה

כְּלוֹמַר, מַשְׁמָע, זֹאת אוֹמֶרֶת

מתן הסבר לדבר⁻מה מסתורי או לא מובן; בֵּאוּר

משמעות, הסבר. "מה הפירוש של זה?"

קובץ ביאורים לטקסט מהמקורות. "פירוש רש"י."

ערך במילון, לקסיקון, אנציקלופדיה וכד'; הגדרה

אדם המתנזר מהנאות העולם ומחיי מותרות מטעמים דתיים. "הוא חי כפרוש והקדיש את זמנו ללימוד ולתפילה." "בספר מתואר חכם זקן כפרוש המסתפק במועט." "הקהילה כיבדה את הפרוש על אורח חייו הסגפני."

פרוש קרקעי חד⁻מקור, פרוש קרקעי קטן, פרושוביץ, פרושוביצה, פרושוטו, פרושי דארווין, פרושי דרווין, פרושי הוואי, פרושי המדבר, פרושיאן בלו