פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר, ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה. מתוך ויקיפדיה

פרושוטו, פרושי, פרושי דארווין, פרושי דרווין, פרושי הוואי, פרושיאן בלו, פרושיים, פרושים, פרושים (היישוב הישן), פרושים (תת⁻משפחה)