צבא של ממלכת פרס (אמצע המאה ה⁻6 לפנה"ס עד סוף המאה ה⁻4 לפנה"ס) הורכב מבני פרס ומנתיניה של האימפריה רחבת הידיים. ראשיתו של צבא זה בנוודים הפרסיים שחיו בשטחה של אירן המודרנית. אליהם הצטרפו גורמים פרסיים אתניים נוספים כגון תושבי אזור מדי ועילם. מלבד היסודות הפרסיים, כלל הצבא הפרסי גם הרבה מגויסים מקרב נתיני הממלכה. אליהם התווספו שכירי חרב שמספרם הלך וגדל עם השנים. בעת הצורך גייסו פרסים מספרים עצומים של חיילים במונחי העולם העתיק - צבאותיהם עלו לעיתים על מאה אלף חיילים. מתוך ויקיפדיה

ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן. באופן היסטורי פרס נחשבת לכלל השטח ההררי ברובו הנמצא במרכז אסיה בין מסופוטמיה לעמק האינדוס. שרובו לאורך ההיסטוריה נשלט על ידי הפרסים. לאור אופיה ההררי של פרס שהקשה על כיבושה על ידי אימפריות לאורך ההיסטוריה, שמרה על עצמאות יחסית לאורך תקופות רבות. מתוך ויקיפדיה

הצבא של ממלכת ירושלים הורכב משני גורמים עיקריים: צבא הממלכה וצבאות המסדרים. במאה ה⁻11 היו פעילים בממלכה שני מסדרים גדולים: הטמפלרים וההוספיטלרים. במאה ה⁻12 נוסף אליהם גם המסדר הגרמני. לצד האבירים היו למסדרים פרשים קלים המוכרים בשם טורקופולים שהיו אמורים לסייע לאבירים במלחמתם נגד הפרשים הקלים של המוסלמים. אף שהמסדרים נשמעו הלכה למעשה לפקודות המלך, הם לא היו תחת פיקודו הישיר ולא היו חייבים בשירות צבאי למען הממלכה. צבא הממלכה גויס בצורה דומה לגיוס צבאות ימי הביניים באירופה. הצבא המלכותי סיפק כמחצית מכלל האבירים ואת רוב חיל הרגלים. מתוך ויקיפדיה

צבא מזרח טימור, צבא מלחמת הקודש, צבא ממלכת איטליה, צבא ממלכת ירושלים, צבא ממלכת פרס, צבא מצרים, צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, צבא מצרים העתיקה, צבא מקדוניה הצפונית, צבא מקצועי