תכונה של אובייקט הנקבעת על ידי האור המוחזר ממנו, ומתאפיינת במידת הבהירות, הגוון והשונות שלו מלבן ואפור. צבעים לדוגמה: כחול, אדום, ירוק, לבן וכד'

גוון שאינו שחור, לבן או אפור, שיש בו צבעוניות לדוגמה: ירוק, ורוד, צהוב וכד'. "האיור יפה, אבל הייתי מוסיף קצת צבע."

חומר בעל גוון כלשהו לכיסוי משטחים למטרת ייפוי או הגנה

כלי לציור, סימון או כתיבה בגוון מסויים

אפיון, תכונה. "התרשמתי מהצבע החברתי של הנאום."

מי שעוסק בצביעת בתים, קירות, משטחים וכד'

כיסה, מרח או משח בצבע משטח, קיר, שיער וכדומה

איפיין; תיאר. "נאומו צבע את העתיד בצבע קודר."

נתקף חרדה, נלחץ

עורו הפך כהה יותר, השחים, השתזף

הִשְׁתַּזֵּף

צבע הוא כינוי למשפחה של חומרים שמכסים בהם גופים (על ידי משיחה, ציפוי וכדומה) כדי שישנו את צבעם. בימינו מורכב חומר כזה מפיגמנט (צבען), מבסיס (חומר מאחז שאוחז הן את הצבען הן את הגוף הנצבע), ומחומרים מדללים. אדם שמקצועו צביעה נקרא צבע. מתוך ויקיפדיה

צבע או סייד (לעיתים נקרא בטעות צבעי) הוא אדם שמקצועו סיוד וצביעה של מבנים (קירות, דלתות, משקופים, סורגים). מלאכתו של הצבע נעשית בשני הקשרים: מתוך ויקיפדיה

צעירים בונים עתיד, צבת בצבת עשויה

צביר⁻על, צביר⁻על הבתולה, צבן, צבע, צבע (חומר), צבע אדום, צבע אדום (מערכת התרעה), צבע אקרילי, צבע אקריליק, צבע בז'