קבלת החלטות בפסיכולוגיה, היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות. תהליך זה יכול להיות רציונלי (מבוסס על בדיקה יסודית של כל האופציות והפעלת שיקולי רווח והפסד), או לא רציונלי (מבוסס על שימוש בהיוריסטיקות אינסטינקטים ואינטואיציה). למעשה, תחום מחקר זה, בוחן כיצד אנשים שוקלים את החלופות ומקבלים את החלטותיהם. לעיתים קרובות ההחלטה שנתקבלה על ידי היחידים מושוות למודל אידיאלי או אופטימלי (למשל של "האדם הרציונלי"). המחקר העוסק בתהליך ותוצאת קבלת ההחלטות (Decision theory) הוא תאורטי ואקלקטי, ופרוס על פני דיסציפלינות רבות, ביניהן: הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מדע המדינה, תורת המשחקים, מנהל עסקים, הפילוסופיה, כלכלה, סטטיסטיקה, מתמטיקה, אמונה דתית, ערכים מוסריים ותחומים נוספים. בשנים האחרונות באוניברסיטאות רבות בעולם התפתח תחום אקדמי עצמאי המכונה, 'מדע ההחלטה' (Decision Science), המסונף בדרך כלל לבתי ספר למנהל עסקים. אדם מבוגר מקבל כ⁻35,000 החלטות בכל יום. מתוך ויקיפדיה

קבלת החלטות בקונצנזוס או תהליך קונצנזוס (לעיתים קרובות מקוצר לקונצנזוס) הם תהליכי קבלת החלטות קבוצתיים שבהם המשתתפים מפתחים הצעות ומחליטים לגביהן מתוך כוונה, או דרישה, שיהיו מקובלות על כלל המשתתפים. ההתמקדות היא בביסוס הסכמה רחבה בהכרעת רוב (רוב יחסי או רוב מיוחס) והימנעות מדעות לא פרודוקטיביות, דבר המבדיל ביו קונצנזוס לבין החלטות בפה אחד, המחייבות את כל המשתתפים לתמוך בהחלטה. מתוך ויקיפדיה

קבלת החלטות נתמכת היא הסדר משפטי בישראל המסייע במימוש כשרותו המשפטית וקיום רצונותיו והעדפותיו של האדם הנתמך, תוך שמירת עצמאותו וקידום זכויותיו. המנגנון מתמקד בחובתה של החברה לסייע לאדם להתגבר על הקשיים הנובעים ממוגבלותו תוך מתן ייעוץ, ליווי, סיוע והנגשה של ההחלטות איתן הוא אמור להתמודד, לפי יכולותיו האינדיבידואליות. מנגנון קבלת החלטות נתמכת מוקבל ל"קו ראשון" ורק אם הוא איננו אפשרי בשל מגוון מצבים בריאותיים, תפקודיים, קוגניטיביים, חברתיים ואחרים או אז תהיה פנייה למנגנוני התערבויות אחרים, לפי מדרג של חומרה, והכול תוך התאמה של מידת הסיוע ואופיו לצורך הענייני. מתוך ויקיפדיה

קבלת דבר במרמה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קבלת הדם, קבלת הוראות השולחן ערוך, קבלת הוראות מרן, קבלת החלטות בקונסנזוס, קבלת החלטות בקונצנזוס, קבלת החלטות נתמכת, קבלת התורה, קבלת מצוות בגיור