בְּקוֹל רַם - בקול חזק וברור, כך שהדברים נשמעים היטב. "היא הקריאה את השיר בקול רם בפני הכיתה." "נא לדבר בקול רם כדי שכל המשתתפים ישמעו." "הילד ענה בקול רם וברור."

בקולי קוֹלוֹת - בקול רם וחזק מאוד. "הקהל שר בקולי קולות לאורך כל ההופעה." "הילד בכה בקולי קולות כשלא מצא את אמו." "הם קראו לעזרה בקולי קולות."

בְּרֹב קוֹלוֹת - על פי החלטת רוב המצביעים או המשתתפים בהצבעה. "ההצעה התקבלה ברוב קולות בישיבת הוועד." "התקציב אושר ברוב קולות לאחר דיון ממושך." "המועמד נבחר ברוב קולות חברי האספה."

בִּשְׁפֵל קוֹל - בְּחֹסֶר בִּטָּחוֹן, בהיסוס

הַקּוֹל הַצָּף - ציבור הבוחרים המתלבטים, שטרם החליטו למי להצביע. "בימים האחרונים שלפני הבחירות ניסו המפלגות לשכנע את הקול הצף." "הסקרים הראו שהקול הצף עשוי להכריע את תוצאות הבחירות." "מועמדים רבים מכוונים את מסריהם אל הקול הצף."

כּוֹל קוֹל קוֹבֵעַ - ההשתתפות בבחירות של כל אחד ואחת הינה משמעותית. סלוגן שמטרתו לעודד אנשים להצביע

מְהִירוּת הַקּוֹל - המהירות בה נעים גלי קול

משׁתיק קוֹל - "החייל חיבר משתיק קול לקנה הנשק." "במכונית ישנה, פגם במשתיק הקול גרם לרעש חזק." "בבדיקה נמצא שמשתיק הקול של האופנוע נשחק."

עַל חודו שֶׁל קוֹל - בהפרש של מצביע אחד או ברוב קטן מאוד

קוֹל דממה דקה - שקט מוחלט, דממה

קוֹל כָּשֵׁר - הצבעה תקינה בבחירות, שנספרת במניין הקולות הכללי

קוֹל פָּסוּל - הצבעה שנפסלה ולא נספרה במניין הקולות, מסיבה טכנית כלשהי, כגון הצבעה כפולה או מספר פתקים גדול מהמותר במעטפה

קוֹל צִיפְצִיף - קול גבוה, דק וצורם לאוזן. "ברמקול נשמע קול ציפציף שהקשה על ההקשבה." "המכשיר הישן השמיע קול ציפציף בכל פעם שהופעל." "היא דיברה בקול ציפציף שעורר אי⁻נוחות אצל השומעים."

קוֹל צָף - בוחר שטרם החליט למי להצביע בבחירות. "בימים שלפני הבחירות המפלגות מנסות לשכנע את הקול הצף." "סקרים רבים בוחנים כיצד יצביע הקול הצף." "הוויכוח הציבורי התמקד בשאלה מה ישפיע על הקול הצף."

קוֹלוֹת הַיָּמָאִים - קולותיהם של אנשי צוות באוניות הנמצאים בתפקיד בזמן הבחירות ולכן מצביעים על גבי כלי השיט; ספירת קולות אלה מתווספת באיחור לתוצאות. "ועדת הבחירות המתינה לספירת קולות הימאים לפני פרסום התוצאות הסופיות." "לאחר שהגיעו קולות הימאים, השתנה מעט מאזן הקולות." "במהדורת החדשות דווח כי קולות הימאים ייספרו רק בעוד יומיים."

שָׁמַע בְּקוֹלוֹ - עשה כפי שנאמר לו; לא התנגד וציית. "הילד שמע בקול הוריו והלך לישון בזמן." "העובדים שמעו בקול המנהל ופעלו לפי ההנחיות." "הכלב שמע בקול בעליו וחזר מיד."

קְרוֹבֵ"ץ - קול רינה וישועה באוהלי צדיקים