בכה בכי עמוק וממושך, בדרך כלל מתוך צער או אבל. "האם קוננה על בנה שנפל בקרב." "בני המשפחה קוננו ליד הקבר." "בקינה העתיקה העם קונן על החורבן."

השמיע דברי אבל וקינה על מת. "המשורר קונן על מותו של חברו בשיר נוגע ללב." "בני הקהילה קוננו על הזקן האהוב שנפטר." "היא קוננה על המת בטקס האשכבה."

בניין - פיעל

שורש - קי"נ

הטיות - לְקוֹנֵן, קוֹנַנְתִּי, קוֹנַנְתָּ, קוֹנַנְתְּ, קוֹנֵן, קוֹנְנָה, קוֹנַנּוּ, קוֹנַנְתֶּם, קוֹנַנְתֶּן, קוֹנֵנוּ, מְקוֹנֵן, מְקוֹנֶנֶת, מְקוֹנְנִים, מְקוֹנְנִין, מְקוֹנְנוֹת, אֲקוֹנֵן, תְּקוֹנֵן, תְּקוֹנְנִי, יְקוֹנֵן, תְּקוֹנֵן, נְקוֹנֵן, תְּקוֹנְנוּ, תְּקוֹנֵנָּה, יְקוֹנְנוּ, קוֹנֵן, קוֹנְנִי, קוֹנְנוּ, קוֹנֵנָּה, קוֹנֵן

אותיות שימוש - וְקוֹנֵן, שֶׁקּוֹנֵן, וְשֶׁקּוֹנֵן

אותיות שימוש עם הטיות - וּלְקוֹנֵן, שֶׁלְּקוֹנֵן, וְשֶׁלְּקוֹנֵן, וְקוֹנַנְתִּי, שֶׁקּוֹנַנְתִּי, וְשֶׁקּוֹנַנְתִּי, וְקוֹנַנְתָּ, שֶׁקּוֹנַנְתָּ, וְשֶׁקּוֹנַנְתָּ, וְקוֹנַנְתְּ, שֶׁקּוֹנַנְתְּ, וְשֶׁקּוֹנַנְתְּ, וְקוֹנֵן, שֶׁקּוֹנֵן, וְשֶׁקּוֹנֵן, וְקוֹנְנָה, שֶׁקּוֹנְנָה, וְשֶׁקּוֹנְנָה, וְקוֹנַנּוּ, שֶׁקּוֹנַנּוּ, וְשֶׁקּוֹנַנּוּ, וְקוֹנַנְתֶּם, שֶׁקּוֹנַנְתֶּם, וְשֶׁקּוֹנַנְתֶּם, וְקוֹנַנְתֶּן, שֶׁקּוֹנַנְתֶּן, וְשֶׁקּוֹנַנְתֶּן, וְקוֹנֵנוּ, שֶׁקּוֹנֵנוּ, וְשֶׁקּוֹנֵנוּ, וּמְקוֹנֵן, שֶׁמְּקוֹנֵן, וְשֶׁמְּקוֹנֵן, וּמְקוֹנֶנֶת, שֶׁמְּקוֹנֶנֶת, וְשֶׁמְּקוֹנֶנֶת, וּמְקוֹנְנִים, שֶׁמְּקוֹנְנִים, וְשֶׁמְּקוֹנְנִים, וּמְקוֹנְנִין, שֶׁמְּקוֹנְנִין, וְשֶׁמְּקוֹנְנִין, וּמְקוֹנְנוֹת, שֶׁמְּקוֹנְנוֹת, וְשֶׁמְּקוֹנְנוֹת, וַאֲקוֹנֵן, שֶׁאֲקוֹנֵן, וְשֶׁאֲקוֹנֵן, וּתְקוֹנֵן, שֶׁתְּקוֹנֵן, וְשֶׁתְּקוֹנֵן, וּתְקוֹנְנִי, שֶׁתְּקוֹנְנִי, וְשֶׁתְּקוֹנְנִי, וִיקוֹנֵן, שֶׁיְּקוֹנֵן, וְשֶׁיְּקוֹנֵן, וּתְקוֹנֵן, שֶׁתְּקוֹנֵן, וְשֶׁתְּקוֹנֵן, וּנְקוֹנֵן, שֶׁנְּקוֹנֵן, וְשֶׁנְּקוֹנֵן, וּתְקוֹנְנוּ, שֶׁתְּקוֹנְנוּ, וְשֶׁתְּקוֹנְנוּ, וּתְקוֹנֵנָּה, שֶׁתְּקוֹנֵנָּה, וְשֶׁתְּקוֹנֵנָּה, וִיקוֹנְנוּ, שֶׁיְּקוֹנְנוּ, וְשֶׁיְּקוֹנְנוּ, וְקוֹנֵן, שֶׁקּוֹנֵן, וְשֶׁקּוֹנֵן, וְקוֹנְנִי, שֶׁקּוֹנְנִי, וְשֶׁקּוֹנְנִי, וְקוֹנְנוּ, שֶׁקּוֹנְנוּ, וְשֶׁקּוֹנְנוּ, וְקוֹנֵנָּה, שֶׁקּוֹנֵנָּה, וְשֶׁקּוֹנֵנָּה, וְקוֹנֵן, שֶׁקּוֹנֵן, וְשֶׁקּוֹנֵן