בְּקוֹל רַם - בקול חזק וברור, כך שהדברים נשמעים היטב. "היא הקריאה את השיר בקול רם בפני הכיתה." "נא לדבר בקול רם כדי שכל המשתתפים ישמעו." "הילד ענה בקול רם וברור."

רָם ונישׁא - גבוה מאוד; נשגב ומרומם. "ההרים הרמים והנישאים נראו למרחוק." "בלשונו הפיוטית תיאר את המלך כדמות רמה ונישאה." "המבנה ניצב רם ונישא מעל בתי הכפר."

רַם מַעֲלָה - "הדיפלומט נחשב לאיש רם מעלה בארצו." "באולם נכחו אורחים רמי מעלה מן הממשלה והאקדמיה." "הסופר תיאר את הגיבור כאדם רם מעלה ובעל מידות טובות."