מוחמד אמין אל⁻חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי⁻מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף. אל⁻חוסייני השפיע יותר מכל מנהיג אחר על עיצובה של האידאולוגיה השוללת את זכותה של המדינה היהודית להתקיים. הוא נודע באנטישמיות שלו ובהתנגדותו הגורפת לציונות, והיה אחראי לפרעות ומתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב ואף שיתף פעולה עם גרמניה הנאצית ותמך בביצוע הפתרון הסופי. מתוך ויקיפדיה

משפחת חוסייני היא משפחה ערבית⁻פלסטינית ותיקה, מן המבוססות והמכובדות במשפחות הערביות בירושלים. בני חוסייני כיהנו לאורך דורות בתפקידי הנהגה פוליטיים ודתיים בחיים הציבוריים הפלסטינים, ונודעו על פי רוב בעמדותיהם המיליטנטיות בכל הנוגע ללאומיות הפלסטינית והיחס לציונות. מתוך ויקיפדיה

פייסל עבד אל⁻קאדר אל⁻חוסייני (בערבית: فيصل عبد القادر الحسيني, תעתיק: פַיצַל עבד אלקאדר אלחֻסיני; 17 ביולי 1940 – 31 במאי 2001) היה פוליטיקאי פלסטיני, בן למשפחת חוסייני, אחת המשפחות הפלסטיניות העשירות של ירושלים. בשנות ה⁻90 היה מהבולטים במנהיגי הפלסטינים, והיה מעורב במשא ומתן עם ישראלים, לקידום היעדים הלאומיים הפלסטינים. לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, כיהן כממונה על ענייני ירושלים ברשות, כשלשכתו בבניין האוריינט האוס. מתוך ויקיפדיה

רפיק בהאא א⁻דין אל⁻חרירי (בערבית: رفيق بهاء الدين الحريري; 1 בנובמבר 1944 – 14 בפברואר 2005) היה פוליטיקאי לבנוני, כיהן כראש ממשלת לבנון בשנים 1992–1998 ו⁻2000–2004. נרצח כארבעה חודשים לאחר שהתפטר מכהונתו כראש ממשלה. מתוך ויקיפדיה

אל חוסייני, ג'מאל אל חוסייני, רפיק אל חוסייני

רפייר, רפין, רפינה, רפיעה ע'ובאש, רפיק אל חוסייני, רפיק אל⁻חוסייני, רפיק אל⁻חרירי, רפיק אל⁻תמימי, רפיק אלחרירי, רפיק הליט קראיי