רקוויאם גרמני – פואמה שפרסם המשורר האנגלי ג'יימס פנטון בשנת 1980, והנחשבת ליצירה הידועה ביותר שלו. מתוך ויקיפדיה

רקוויאם גרמני (בגרמנית: Ein deutsches Requiem) היא אחת מיצירותיו החשובות והמפורסמות של יוהנס ברהמס. היצירה נשלמה ב⁻1868, והייתה היצירה הגדולה הראשונה שכתב ברהמס למקהלה ולתזמורת. זוהי יצירתו הארוכה ביותר של המלחין. המושג "רקוויאם גרמני" מתייחס לשפת היצירה (שלא כרקוויאם הקתולי, הכתוב בשפה הלטינית). בניגוד לטקסט המסורתי של הרקוויאם, המתמקד באיומים מפני יום הדין ואזהרות לבני האדם החטאים לחזור בתשובה, בחר ברהמס בטקסטים המביעים תקווה ונחמה לנשארים ומייחלים לתחיית המתים. במידה מסוימת קשה אף להתייחס לטקסט כמילות תפילה. הקטע היחיד הקרוב, מבחינת סגנונו המוזיקלי, למוזיקה הגועשת של ה⁻dies irae ('יום הדין') המסורתי, הוא הקטע בפרק השישי העוסק בניצחון על המוות. מתוך ויקיפדיה

רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון. מתוך ויקיפדיה

רקוויאם (פורה), רקוויאם (קאוואלי), רקוויאם (קארל ג'נקינס), רקוויאם (ראטר), רקוויאם בדו מינור, רקוויאם גרמני (ספר), רקוויאם גרמני (פואמה), רקוויאם המלחמה, רקוויאם העולם, רקוויאם השואה