קָנָה לוֹ שְׁבִיתָה - התבסס במקום באופן קבוע. "לאחר שנים של נדודים קנה לו שביתה בעיר הקטנה." "הרעיון החדש קנה לו שביתה במערכת החינוך." "הביטוי הזה קנה לו שביתה בלשון היומיום."

שְׁבִיתַת נֶשֶׁק - הפסקה זמנית של הלחימה בין צדדים יריבים. "שני הצדדים הסכימו על שביתת נשק בתיווך בין⁻לאומי." "שביתת הנשק נכנסה לתוקף בחצות הלילה." "לאחר ימים של קרבות הוכרזה שביתת נשק זמנית."