סדק או בקע. "המים פרצו דרך שבר בצינור הישן." "הגאולוגים חקרו את השבר הסורי⁻אפריקני." "נוצר שבר בקיר בעקבות הרעידה."

חלק משלם; חתיכה או רסיס. "הארכיאולוג מצא שבר של כלי חרס עתיק." "על הרצפה נותרו שברי זכוכית מהחלון שנשבר." "במוזיאון הוצג שבר של פסל מן התקופה הרומית."

מספר המבטא חלק מתוך שלם. "במתמטיקה למדו התלמידים כיצד לצמצם שבר." "המספר 3/4 הוא שבר." "כדי לפתור את התרגיל יש להשוות בין שני שברים."

משבר, צרה או אסון. "המשפחה התקשתה להתאושש מן השבר שפקד אותה." "מותו הפתאומי של המנהיג היה שבר כבד לקהילה." "לאחר השבר הכלכלי נדרשו שנים של שיקום."

ניפץ או פירק לחתיכות, בכוונה או במקרה. "הילד שבר את הכוס בזמן המשחק." "הענף הכבד שבר את החלון." "הוא שבר את הלוח לשניים."

הפסיק דבר מה או שם לו קץ; הפר. "העובדים שברו את השביתה וחזרו לעבודה." "האסיר שבר את שתיקתו לאחר ימים של חקירה." "כוס מים קרים שברה את הצום."

הכניע, גרם לוותר על התנגדות או מאמץ. "הלחץ המתמשך שבר את רוחו." "המאמן ניסה לשבור את היריב בהגנה חזקה." "לאחר שעות של ויכוח, העייפות שברה אותו."

פנה בחדות ימינה או שמאלה בכלי רכב. "כשראה את המחסום, הנהג שבר שמאלה." "הרוכב שבר ימינה כדי להימנע מהולך רגל." "ברגע האחרון היא שברה בחדות אל הנתיב הפנוי."

ניפץ, ריסק, שבר

חוץ ל⁻, מארמית. כמו בר מינן

ששייך לטבע ואינו מבוית או מתורבת; פראי. "חמור בר חי באזורים מדבריים והרריים." "הגן מוקדש לשימור צמחי בר מקומיים." "בניגוד לזן המתורבת, זן הבר עמיד יותר למחלות."

פאב

טהור; זך. "לאחר הסינון התקבל קמח בר ונקי." "האוויר בהרים צלול ובר יותר מבמרכז העיר." "המים היו ברים וראויים לשתייה."

בן. "שמעון בר יוחאי."

גידולי תבואה

חָכָם, נָבוֹן

"אנשי היישוב הכירו אותו כאדם בר לבב וישר דרך." "בשיר מתואר הגיבור כבר לבב הפועל ביושר וברחמים." "המסורת משבחת את מי שהוא בר לבב ונקי כפיים."

"אין מזכירים את שמו של אדם בר מינן בקלות ראש." "בסיפור מתואר החייל כבר מינן לאחר הקרב." "הביטוי נאמר בלשון נקייה על מי שאיננו עוד בין החיים."