חרב קצרה, בעיקר של לוחמים ערבים, הנישאת בנדן; פגיון. "הלוחם תחב את השברייה אל החגורה לפני שיצא לדרך." "במוזיאון הוצגה שברייה מעוטרת מן המאה התשע⁻עשרה." "הפגיון המעוקל דמה בצורתו לשברייה מסורתית."

יצור חי

בריאה

התאמץ להבין

קבע תוצאה או הישג חסרי תקדים

התקשה להגות מילים מסובכות וארוכות או מילים משפה זרה

גורמת לו לאבד תקווה וביטחון. "הביקורת המתמשכת שוברת את רוחו של העובד." "הכישלונות החוזרים כמעט שברו את רוחו." "למרות הקשיים, היא סירבה לתת לנסיבות לשבור את רוחו."

אכל מספיק כדי לא להיות רעב, שבע

הרביץ לו באלימות וללא רחמים

הרביץ לו באלימות וללא רחמים

הרביץ לו באלימות וללא רחמים

"המאמן הזהיר את השחקנים שלא שוברים ליריב את הפרצוף גם ברגעי כעס." "בסרט הפשע איים הבריון שהוא שובר לו את הפרצוף אם לא ישלם." "הביטוי מתאר תקיפה קשה ולא סתם מכה קלה."

הרביץ לו באלימות וללא רחמים

נרדם במהלך שמירה

אבוי, אוי

ניפץ או פירק לחתיכות, בכוונה או במקרה. "הילד שבר את הכוס בזמן המשחק." "הענף הכבד שבר את החלון." "הוא שבר את הלוח לשניים."

הפסיק דבר מה או שם לו קץ; הפר. "העובדים שברו את השביתה וחזרו לעבודה." "האסיר שבר את שתיקתו לאחר ימים של חקירה." "כוס מים קרים שברה את הצום."

הכניע, גרם לוותר על התנגדות או מאמץ. "הלחץ המתמשך שבר את רוחו." "המאמן ניסה לשבור את היריב בהגנה חזקה." "לאחר שעות של ויכוח, העייפות שברה אותו."

פנה בחדות ימינה או שמאלה בכלי רכב. "כשראה את המחסום, הנהג שבר שמאלה." "הרוכב שבר ימינה כדי להימנע מהולך רגל." "ברגע האחרון היא שברה בחדות אל הנתיב הפנוי."