שושלת מינג (בסינית: 明朝; בפין⁻יין: Míng cháo - מינג צ'או) הייתה שושלת קיסרים, ששלטו בסין במשך 276 שנים מ⁻1368 ועד 1644. שושלת מינג הייתה השושלת האחרונה של קיסרים ממוצא סיני אתני (בני האן). שושלת זו עלתה לשלטון במקומה של שושלת יואן של קיסרים ממוצא מונגולי והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). תחת שלטון שושלת מינג, הייתה קרויה סין "אימפריית מינג הגדולה" (大明國, בפין⁻יין: Dàmíng guó - דאמינג גוו), והיא שלטה על אזורים נרחבים: בצפונה שלטה בקוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן של ימינו היו אזורי חסות שלה, עליהם הוטלו מיסים, ובדרומה שלטה על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין איפעם, כ⁻6,500,000 קילומטרים רבועים. מתוך ויקיפדיה

{{מבנה מתוך ויקיפדיה

שושלת יואן, שושלת יוחסין, שושלת ליז'נסק, שושלת ליכטנשטיין, שושלת ליפריט, שושלת מנליק, שושלת מנצ'וריה, שושלת נישכיז, שושלת נשכיז, שושלת סווי