טכניקת לוולואה היא טכניקה פרהיסטורית לסיתות אבנים ליצירת כלים ששימשו ככלי נשק, חיתוך, שחיטה וקרצוף עורות. טכניקה זאת הופיעה בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה אך נכנסה לשימוש נרחב בתקופה הפלאוליתית התיכונה ומאפיינת את התרבות המוסטרית. השיטה הוגדרה לראשונה באתר ארכאולוגי בלוולואה⁻פרת, פרוור של פריז שבצרפת, ומכאן שמה. מתוך ויקיפדיה

שיטת חיפוש היוריסטית, שיטת טורנס, שיטת ימימה, שיטת לאס⁻וגאס, שיטת לבלואה, שיטת לוקאס⁻קנאדה, שיטת ליט"ף, שיטת מונטה קרלו, שיטת מונטסורי, שיטת מטעני דמות