שיטת מונטסורי (באיטלקית: Metodo Montessori) היא גישה חינוכית לילדים, המבוססת על מחקריה וניסיונה של הרופאה והמחנכת האיטלקית מריה מונטסורי (1870–1952). השיטה גובשה על בסיס תצפיות שערכה על ילדים שניתנה להם סביבת למידה חופשית, דבר שהוביל בשנת 1907 למסקנתה כי גילתה את "טבעו האמיתי של הילד". על יסוד תצפיותיה, יצרה מונטסורי סביבת למידה הבנויה מחומרים שנועדו לפעילויות למידה עצמאיות. שיטת מונטסורי נועדה לאפשר לילדים להביא לידי ביטוי את אופן קיומם הטבעי (הנגזר מ"טבעו האמיתי של הילד", כפי שמונטסורי הבינה אותו), לשמור ולתמוך באופן קיום טבעי זה. מתוך ויקיפדיה

שיטת לבלואה, שיטת לוולואה, שיטת לוקאס⁻קנאדה, שיטת ליט"ף, שיטת מונטה קרלו, שיטת מטעני דמות, שיטת מטעני מראה, שיטת מיכא"ל, שיטת מצליח, שיטת מרסגליה