שעון בן 24 שעות הוא מוסכמה של מדידת זמן, על פיה היממה מתמשכת מחצות הלילה עד חצות הלילה ביום שלמחרת ומחולקת ל⁻24 שעות הנספרות החל מחצות, כלומר מ⁻0 ועד 23 . מערכת מדידת זמן זו היא שיטת הצגת הזמנים הנפוצה ביותר בעולם כיום. עם זאת השימוש בשיטת שעון בן 12 שעות עדיין נפוץ במספר מדינות, בייחוד אוסטרליה, קנדה, , הודו, הפיליפינים וארצות הברית. במדינות רבות משתמשים בשתי השיטות, כאשר בשיטת 12 השעות נעשה שימוש בדיבור בשל קלות השימוש, ובכתב ובשימושים רשמיים מועדפת שיטת 24 השעות. שיטת ה⁻24 שעות מכונה לעיתים בארצות הברית ובקנדה כ"זמן צבאי" או "זמן אסטרונומי" ואף באוסטרליה . בבריטניה כונתה השיטה "זמן קונטיננטלי" , אם כי מאז שבריטניה עצמה עברה לשיטה זו פסק השימוש במונח זה למטרה זו. בבריטניה ובמדינות נוספות כונתה השיטה גם "זמן הרכבת" - החל מ⁻1842 החלו כל חברות הרכבות בבריטניה לעבוד על פי לוח זמנים אחיד בן 24 שעות. שיטה זו היא גם שיטת סימון הזמן בתקן הבינלאומי, ISO 8601. גם ברפואה מקפידים על שעון בן 24 שעות ברישום בגיליונות רפואיים כיוון שהוא מונע אפשרות לטעות באיזו שעה התרחש מאורע בהיסטוריה הרפואית של מטופל. מתוך ויקיפדיה

שעון בן 12 שעות הוא מוסכמת זמן שבה 24 שעות היממה נחלקות לשתי יחידות זמן: מתוך ויקיפדיה

שעון אטומי, שעון אנלוגי, שעון אסטרונומי, שעון ביולוגי, שעון בן 12 שעות, שעון בנג'ו, שעון ברלין, שעון גני, שעון גריניץ, שעון גריניץ'