ההלכה היהודית אוסרת לדבר לשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם. מתוך ויקיפדיה

חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך. מתוך ויקיפדיה

לשון הרע הוא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון. לשון הרע נחשבת במדינות רבות לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית, ויש האוסרים גם לשון הרע שיסודה אמת. על המצב המשפטי בישראל ראה ערך נפרד חוק איסור לשון הרע. מתוך ויקיפדיה

לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור הן שתי קטגוריות שבהן גם כאשר מתקיימים יסודותיה של עוולת לשון הרע, לא קמה עילה לתובענה אזרחית. מתוך ויקיפדיה

חוק לשון הרע, לשון הרע, לשון הרע על הציבור, לשון הרע על מת, לשון הרע על ציבור, תביעת לשון הרע

דיני חיובים, דיני טהרה, דיני טומאה וטהרה, דיני ירושה, דיני ישראל, דיני מחשבים, דיני מיסים, דיני מכרזים, דיני שימוש בכוח, דיני ממונות