דִּבְרֵי תּוֹכָחָה - מילות נזיפה או ביקורת, הנאמרות כדי להעמיד אדם על כך שפעל שלא כראוי. "המורה השמיע לתלמיד דברי תוכחה לאחר שהפריע לשיעור." "הבן קיבל מאביו דברי תוכחה על התנהגותו כלפי אחיו." "בדבריו נשמעו דברי תוכחה חריפים על הזלזול בכללים."