נגינה בכפייה בשואה הייתה פעילות בתחום המוזיקה שיזמו הגרמנים על ידי הקמת תזמורות ברוב מחנות ההשמדה, מחנות העבודה ומחנות הריכוז הגדולים, שהיו מורכבות מנגנים יהודים ואחרים מקרב האסירים. המוזיקה הושמעה בעת שהגיעו משלוחים של יהודים להשמדה עד לכניסתם לתאי הגזים, בעת הסלקציות, בהליכה המאורגנת של רבבות האסירים לעבודת כפייה ובשובם ממנה, וכן הושמעה בהופעות בפני אנשי הסגל הגרמני להנאתם. במחנות אושוויץ⁻בירקנאו היו שש תזמורות, ובגדולה שבהן, באושוויץ, היו בין 100 ל⁻120 נגנים (לפי גרסה אחרת: 50 נגנים). השנייה בגודלה הייתה תזמורת הנשים שמנתה 36 מוזיקאיות ועוד 8 שעסקו בהכנת התווים. תזמורות קטנות יותר היו במחנות טרבלינקה, מיידנק, בלז'ץ וסוביבור.{{הערה|שם=הערה מספר 20180824191622:0|{{קישור כללי|כתובת=http://fcit.usf.edu/Holocaust/arts/musVicti.htm|הכותב=|כותרת=Music of the Ghettos and Camps|אתר=A Teacher's Guide to the Holocaust|מידע נוסף=Produced by the Florida Center for Instructional Technology, מתוך ויקיפדיה

תזמור, תזמורות אסירים במחנות ריכוז, תזמורות במחנות ההשמדה, תזמורות במחנות המוות, תזמורות במחנות הנאציים, תזמורות במחנות הריכוז, תזמורת, תזמורת NBC, התזמורת הסימפונית NHK, תזמורת אולסטר