תפיסה עצמית היא האופן שבו האדם תופס את יכולותיו, חולשותיו, עמדותיו וערכיו. מתוך ויקיפדיה

תאוריית התפיסה העצמית (באנגלית: Self⁻perception theory) היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית שפותחה על ידי דריל בם ב⁻1967, המסבירה את התפתחותן של עמדות. על פיה, בהיעדר עמדה קיימת או במצבים בהם העמדה חלשה, אנשים מפתחים את עמדותיהם באמצעות התבוננות בהתנהגות של עצמם והסקת מסקנות ממנה, בדומה לדרך בה הם מנסים להסביר התנהגות של אחרים. התאוריה מניחה כי אין אנו ניגשים ישירות למצבנו הפנימי ונוגדת את הדעה הרווחת שהעמדות שלנו הן אלה שקובעות את ההתנהגות. מתוך ויקיפדיה

תאוריית התכונות, תאוריית התכנון המכניסטי, תאוריית התלות (מדעי החברה), תאוריית התלות (ניהול), תאוריית התסריט המיני, תאוריית וויסות המיקוד, תאוריית ויסות המיקוד, תאוריית יחסי אובייקט, תאוריית יחסי האובייקט, תאוריית ממשלת הכיבוש הציונית