תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל. היא החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136 עם תום מרד בר כוכבא, שהסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל. התקופה נקראת על שם בית המקדש השני, והתיקוף מקובל על היסטוריונים, אף שבית המקדש השני נבנה 22 שנה לאחר תחילת שיבת ציון, וחרב 65 שנה לפני תום מרד בר כוכבא. מתוך ויקיפדיה

בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ⁻70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים. מתוך ויקיפדיה

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס. בתקופת זו נכללת גם תקופת מלכות שאול ודוד, שקדמה לבניית בית המקדש. מתוך ויקיפדיה

דגם בית שני, העברית בתקופת בית שני, ימי הבית השני, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת בית שני, נשיא בתקופת בית שני, תקופת בית המקדש השני, תקופת הבית השני

תקופת אשיקאגה, תקופת בין המלחמות, תקופת בין המלכים, תקופת בית המקדש השני, תקופת בית ראשון, תקופת ג'ומון, תקופת ג'מדט נאסר, תקופת גופטה, תקופת גלות בבל, תקופת האבות