תקופת מייג'י (יפנית 明治時代 - "מֵייגִ'י גִ'ידָאי") היא תקופה בהיסטוריה של יפן, שהחלה בשנת 1868, עם עלייתו לשלטון של הקיסר מוצוהיטו. כינוי המלכות שלו - "מייג'י" (ביפנית: "שלטון נאור": 明 - "מואר", 治 - שלטון) העניק לתקופה את שמה ביפן. התקופה הסתיימה בשנת 1912 עם מותו של קיסר המייג'י. במהלך תקופה זו התרחשו שינויים כבירים ביפן, תמורות מדיניות וחברתיות אשר הביאו למסחר ענף ויבוא תרבותי אינטנסיבי מארופה, אשר הצעידו את יפן לעידן המודרני והקימו בה משטר פרלמנטרי ומלוכני, במקום השוגונות של טוקוגאווה. בארבע השנים הראשונות של תקופה זו התרחשה רסטורציית מייג'י, מהפכה שלטונית בה הוחזר הכח לכס הקיסרות על ידי נישול המשפחות הפיאודליות מכוחן. מתוך ויקיפדיה

תקופת הייאן, תקופת הייסי, תקופת היישוב, תקופת המדינות הלוחמות, תקופת המחסור בחשמל, תקופת המנדט, תקופת המעבר ביוון, תקופת המצביאים, תקופת המרדפים, תקופת המשנה