תקופת יאיואי (ביפנית: 弥生時代) היא תקופה בהיסטוריה של יפן המתוארכת מ⁻300 לפנה"ס עד שנת 400 לספירה וחופפת בחלקה עם תקופת הברזל. התקופה נקראת על שם שכונה בטוקיו בה גילו ארכאולוגים את הממצאים הראשונים מתקופה זו. מאפייניה העיקריים של התקופה הם הופעת סגנון קדרות חדש וראשית גידול אורז בשדות מוצפים. תרבות היאיואי התפרשה מדרום קיושו ועד לצפון הונשו. מתוך ויקיפדיה

תקופת חרושצ'וב בברית המועצות, תקופת טאישו, תקופת טבת, תקופת טוקוגאווה, תקופת יאיואי, תקופת יחוס (אסטרונומיה), תקופת לידה והורות, תקופת מגדל דוד, תקופת מורומאצ'י, תקופת מייג'י