תקופת טאישו (ביפנית: 大正時代 ''Taishō jidai'', מילולית: "תקופת הצדק הגדול") היא התקופה בהיסטוריה של יפן בה שלט במדינה הקיסר יושיהיטו, מ⁻30 ביולי 1912 עד 25 בדצמבר 1926. בריאותו של הקיסר הייתה רופפת, דבר שאיפשר את מעבר הכוח בפוליטיקה היפנית מקבוצת האוליגרכים שהחזיקה בכוח מראשית תקופת מייג'י, אל הדיאט של יפן ואל המפלגות הדמוקרטיות. לפיכך מכונה התקופה "הדמוקרטיה של טאישו" ביפן; התקופה בולטת על רקע תקופת מייג'י הסוערת מבחינה מדינית שקדמה לה, ועל רקע החלק הראשון של תקופת שווה, שהתאפיין במיליטריזם. מתוך ויקיפדיה

תקופת התחייה האתיופית, תקופת התלמוד, תקופת התנאים, תקופת חלף, תקופת חרושצ'וב בברית המועצות, תקופת טבת, תקופת טוקוגאווה, תקופת יאיואי, תקופת יאיויי, תקופת יחוס (אסטרונומיה)