תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או ; בלטינית: Septuaginta או ; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה. בתחילה תורגמו רק חמשת חומשי התורה על ידי יהודים, ובהמשך תורגמו שאר ספרי המקרא. בראשיתו נועד התרגום לשמש את היהודים דוברי היוונית באגן הים התיכון, בייחוד באלכסנדריה. בהמשך, עם אימוצו של התרגום לחיק הנצרות, ננטש על ידי היהדות והשתמר בעיקר בכנסייה הנוצרית, שבה הוגדר כברית הישנה. הנצרות האורתודוקסית רואה בו עד היום את הנוסח המקודש היחיד. האוסף המלא של תרגום השבעים כולל כ50 חיבורים אשר רבים מתוכם לא נכללו בקאנון המקראי ונדחו על ידי חז"ל. בין הטקסט שקיים בנוסח המסורה לבין הטקסט של תרגום השבעים יש לעיתים הבדלי נוסח, סגנון ומינוח, ולעיתים ישנם אף הבדלים בסדר העריכה של הפרקים בחיבור. מתוך ויקיפדיה

מתורגמנות שפת הסימנים הישראלית, תרגום ה⁻70, תרגום המיוחס ליונתן, תרגום המלך ג'יימס, תרגום הקוראן לעברית, תרגום התורה המיוחס ליונתן, תרגום התנ"ך, תרגום התנ"ך המיוחס ליונתן, תרגום התנ"ך של לותר, תרגום יונתן בן עוזיאל